אז הוא יצא למלחמה,
והוא עטה את השיריון,
משחקים משחק קצת מסוכן.
כי ליבו נמצא אצלה,
ושומר עליו לגיון
במרתף מוחזק אסור שיברח.
על הירח הוא כתב שירים,
הוא כתב גם בשבילה,
הכוכבים של השמים,
השבוי של היפה.
את הכל, הכל זה בשבילך -
הים, הכוכבים והשמיים,
זריחת החמה והרגש,
פריטת גיטרה, שריקת חליל וקסם -
פתחי לו את הדלת לליבך.
שושה ימים דהרו עד
שהגיע אל ביתה,
על דלתה נקש כם לילה.
ואז אהובתו יצאה מיד,
בעייניו היא ראתה,
הן ברקו ממש כמו אבן טופז.
ליבה נרגש ממנו, היא ידעה -
הנסיך שלה מולה.
אגדות יפות פי שניים,
כשהכל בסוף מושלם.
את הכל, הכל זה בשבילך...