נשארנו רק אני והיא,
היא אומרת בוא נשב
נשתה קצת תה ונקשקש
ואני מבקש
כבר 10 עכשיו אני קם ב5
והיא רוצה שאנגן
מנגינות עושות לה אושר
לא זוכר את האקורד
איזה אושר אפור
התה מתקרר ואני קצת שיכור
אני שולח יד לגעת
היא מפגינה הרבה משמעת
רוצה לדעת מה מתחת
היא לא נותנת לי לקחת
תביא שמיכה ונתכרבל
אבל בחדר בלאגן
ושמת את כל הציפיות
לכבס ולתלות נעקץ מיפוח נוצות
וזה אותו הבלאגן
ובשפתיים נחושות
היא מספרת איך היה לה
קשה עם הקודם
זול ומשעמם
אני בוהה בה ומתמם
שנהמם את האורות היא מפחדת מהחושך
לא רואים את הכוונות
מפספסים מטרות
האמת שאני עייפה מאוד
ושוב שולח יד לגעת
היא מפגינה הרבה משמעת
חשוב לדעת מה מתחת
בשביל לדעת אם לקחת
תביא שמיכה ונתכרבל
אבל בחדר בלאגן
ושמת את כל הציפיות
לכבס ולתלות נעקץ מיפוח נוצות
וזה אותו הבלאגן
אז תביא סמיכה ונתכרבל
אבל בחדר בלאגן
נשארתי רק אני
והיא התעוררה אל המקלחת
לשתוף את עצמה
ואני מוכן לברוח מכאן
רק לא למרוח את הזמן
הזיכרון של יד נשלחת
הוא יימחק לה במקלחת
אולי פגישה יותר מוצלחת
תתן לי מה שיש לקחת